גלובס פרסם בערב יום שישי כי ראש הממשלה נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי רוביו ובהמשך כינס דיון ביטחוני עם ראשי מערכת הביטחון. לפי אותה כתבה, גורמים בישראל מעריכים שתוכנית תקיפה באיראן נמצאת בשלבי גיבוש, ומתוארים בה גם מהלכים צבאיים שזוהו בצד האיראני. מעריב מצטט יועץ בכיר לנתניהו שאמר כי ישראל ״קרובים מאוד״ לפעולה, ללא פירוט של מועד, יעדים או היקף. השיחה עם רוביו והכינוס הם הפרטים שניתן לאמת. אין הודעה רשמית של משרד ראש הממשלה או של צה״ל על תקיפה, ושני העיתונים אינם מדווחים על החלטה סופית.
דיון ביטחוני בצמרת, יחד עם שיחה עם וושינגטון, הוא השלב שבו נקבע אם הערכות הופכות לפעולה, והתוצאה תיגע בכל מי שחי תחת איום איראני ובשווקים שרגישים לנפט. דיווחים כאלה גם משמשים כלי לחץ על טהרן ועל וושינגטון, ולכן הם משפיעים על התנהגות גם בלי שתהיה החלטה.
עד שתופיע הודעה רשמית, כדאי לא לשנות תכניות על סמך כותרות, ולעקוב רק אחרי הודעות רשמיות אם יופיעו. כדאי גם לקרוא כל דיווח ולשאול אם הוא עובדה, הערכה או ספקולציה.
המילים ״קרובים מאוד״ מגיעות מיועץ, ואין בהן מועד, יעד או היקף, כלומר אין בהן מידע שאפשר לפעול לפיו. השאלה החדה היא אם התיאום עם ארצות הברית הושלם, ובשלב זה אין לה תשובה בשום מקור שנבדק.
גלובס, מעריב, ג׳רוזלם פוסט
ישראל נערכת לאפשרות של תקיפה באיראן, ונתניהו כינס דיון ביטחוניישראל נערכת לאפשרות של תקיפה באיראן, ונתניהו כינס דיון ביטחוני
לפי גלובס, ראש הממשלה שוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי רוביו וכינס את ראשי מערכת הביטחון. ביטחונים בישראל מעריכים כי תוכנית תקיפה מתגבשת, וגם יועץ של נתניהו אומר ש״קרובים מאוד״.
בשעות האחרונות התעצמו הדיווחים בישראל על כך שתקיפה באיראן נשקלת ברצינות. לפי גלובס, שפרסם את הדברים בערב יום שישי, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, ובהמשך כינס דיון ביטחוני עם ראשי מערכת הביטחון. הכתבה מצטטת הערכה בישראל לפיה תוכנית תקיפה כבר בשלבי גיבוש, ומתארת מהלכים צבאיים שזוהו באיראן, לצד שיח מתמשך בין ישראל לבין האמריקנים.
במקביל, מעריב מביא ציטוט של יועץ בכיר לנתניהו, שאמר כי ישראל ״קרובים מאוד״ לפעולה בנושא האיראני. הצהרה כזאת אינה מהווה החלטה, ואין בה פירוט של מועד, של יעדים או של היקף. שני המקורות, גלובס ומעריב, מסכימים על הכיוון הכללי: שיח ביטחוני אינטנסיבי וציפייה לשינוי. אף אחד מהם אינו מדווח על החלטה סופית, ואין הודעה רשמית של משרד ראש הממשלה או של צה״ל שמאשרת תקיפה.
חשוב להבחין בין שלוש רמות של מידע. הראשונה היא עובדות שניתן לאמת: השיחה עם רוביו והכינוס הביטחוני. השנייה היא הערכות של גורמים בישראל, שמוצגות בעיתונות כמצב רוח ולא כנתון. השלישית היא ספקולציות לגבי תזמון ואופן הפעולה, ובהן אין עדיין מקור שניתן לסמוך עליו. דיווחים מסוג זה נוטים גם לשרת מטרות מדיניות, כמו לחץ על טהרן או על וושינגטון, ולכן כדאי לקרוא אותם בזהירות.
בתוך כך ממשיכה להתפתח הזירה האזורית. ה-BBC דיווח כי מספר הדיווחים על תקיפות ספינות ליד מצר הורמוז הגיע לשיא, וכי יצוא הנפט מאט, ובמקביל הנשיא טראמפ אמר כי ישראל סייעה לסעודיה במלחמה נגד החות׳ים. כל אלה מחזקים את התחושה של אזור במתח גבוה, אך אין בהם הוכחה לקשר ישיר בין האירועים.
מה נשאר פתוח: האם יש החלטה, מתי, ובאיזה תיאום עם ארצות הברית. מי שמחפש תשובות ימצא היום בעיקר שאלות. נמשיך לעקוב אחר הודעות רשמיות, ונפרסם רק מה שאושר ביותר ממקור אחד.